יום שבת, 23 באוגוסט 2014

"קיהון קאטה"...

אנשים יקרים,

מאז שקיבלתי את הפס האדום על החגורה שלי, משהו בתוכי ממש נרגע. אני כבר לא שואלת את עצמי כל כך הרבה שאלות בהקשר לקראטה. כלומר ברור לי שכרגע אני לומדת, ואף התחלתי ליהנות הרבה יותר מבעבר...

ואולי זה לא קשור כל כך לפס. אולי זה קשור למחנה האימונים, ולעובדה שלמדתי קאטה שניה, "קיהון קאטה".
זה הרי ברור: לכל קאטה יש אופי משלה. אני לא ממש מתחברת לקאטה הראשונה "היאן שודאן", לא יודעת בדיוק למה. לעומת זאת אני ממש מתחברת ל"קיהון קאטה". אני לא לחלוטין בטוחה מה ההבדל, בשניהם יש רצף של תנועות, עם אתגרים פיזיים שונים. ובכל זאת, משהו ב"וייב" שלהם שונה. אולי זה קשור לגיוון התנועות הענק שיש ב"קיהון קאטה" שעושה לי כיף. בכל אופן, מה שקורה לי זה שאחרי שאני מבצעת את "קיהון קאטה", אני מרגישה סוג של התרחבות של הלב, של שמחה, של חיוך על הפנים. ובא לי שוב, עוד פעם! כמו שמיד כשאני יורדת מרכבת הרים בלונה פארק, בא לי עוד פעם! 

יאללה, הולכת קצת לתרגל קיהון קאטה :)

זורי 

נב. אם גם אתם רוצים ללמוד את "קיהון קאטה", הינה סרטון בו סנסאי נימרוד מסביר כיצד לבצע אותה:



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה